נושא הנגשת האתרים הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם האינטרנט הישראלי בשנים האחרונות. עסקים או אפילו אנשים פרטיים שיש להם אתר או מתכוונים לבנות אחד כזה מודעים לחובה להנגיש את האתר שלהם. עם זאת, הם אינם תמיד יודעים על מי בדיוק חל החוק (ועל מי לא), מה הוא בדיוק דורש, ובעיקר, כיצד מיישמים אותו בפועל.

חובת ההנגשה

חובת ההנגשה על אתרי אינטרנט היא פועל יוצא של תקנות הנגישות העדכניות מחודש אוקטובר 2017. תקנות אלו נוסחו בשיתוף עם גופים מקצועיים כגון איגוד האינטרנט הישראלי. מטרתן העיקריות של התקנות בהקשר של אתרי אינטרנט היא להעניק לאנשים בעלי מוגבלויות שונות (לדוגמה, ראייה או שמיעה) את היכולת לעשות שימוש באתרי אינטרנט כמו כל אדם אחר.

רק כדי לסבר את האוזן, כיום כ-25% מן הציבור בישראל נכנס לקטגוריה של אנשים עם מוגבלויות בצורה כזו או אחרת.

התקנות המקובלות כיום נועדו לאזן בין הצורך בהנגשת אתרים לבין מניעת הטלת עול כבד מדי על מנהלי אתרים.
השאלה האם אתר מחויב בהנגשה תלוי במספר פרמטרים:

בראש ובראשונה, כרגע, רק אתרים "שמספקים שירות ציבורי לציבור או מידע אודות שירות ציבורי" מחויבים בהנגשה.

תנאי זה מכניס לרשימת האתרים שייתכן כי נדרשים להנגשה את מרבית האתרים המסחריים, בידור, חינוך, רווחה וספורט, אתרי בנקים ואת כל אתרי הממשל. זאת בתנאי שהם מיועדים לגולשים בישראל, גם אם השרתים עצמם ממקומיים בחו"ל.

גם אם האתר עונה על התנאי הנ"ל, יש שני תנאים נוספים שקובעים האם הוא חייב להיות נגיש או לא: התאריך בו עלה לרשת והמחזור הכספי שלו.

המצבים המתאימים מתוארים בטבלה:

האתר מספק שירות או נותן מידע אודות שירותהאתר החל לפעול לפני 27/10/2017האתר החל לפעול במהלך שנת 2020המחזור הכספי של האתר עולה על 100,000 ₪ בממוצע ב-3 השנים האחרונותהמחזור הכספי של האתר עולה על 300,000 ₪ בממוצע ב-3 השנים האחרונותהמחזור של האתר עולה על       1,000,000 ש"ח בממוצע ב-3 השנים האחרונותהאם האתר חייב בהנגשה?

X

X

V

V

X

X

V

V

V

V

V

X

X

X

X*

V

X

X

V

V*

V

V

X

X

VVV

V

 

*כלומר, מדובר באתרים שהחלו לפעול בין 27/10/2017 לבין 2020 (לא כולל)

 

האם בעלי אתרים בלתי נגישים צריכים לבצע פעולות כלשהן?

הפטור עצמו ניתן באופן אוטומטי, אך בעל האתר חייב לפרסם את דרכי ההתקשרות אתו באופן נגיש דרך האתר שלו או דרך אתר אחר. כמו כן, כל שלוש שנים יש לבדוק מחדש את המחזור.

במה מתמקדות הנחיות הנגישות?

הנחיות הנגישות המחייבות בתקן הישראלי (5568) מבוססות על הנחיות הנגישות של ארגון W3C האחראי על התקנים ברשת האינטרנט. הנה תרגום לעברית.
בכל אופן, מוטב להיכנס לאתר של מכון התקנים הישראלי ולבדוק האם אין שינויים קונקרטיים בדרישות לעומת התקנים הרשמיים.

תוסף נגישות לוורדפרס

 

לתקן שלוש רמות שונות (A,AA,AAA) כאשר AAA היא הרמה המחמירה ביותר ו-A היא הרמה הכי פחות מחמירה. הרמה הנדרשת בישראל היא AA והיא כוללת בתוכה גם את כל ההנחיות לרמה A.
הנושאים אליהם נוגעות ההנחיות מתחלקים לארבע עקרונות כללים והנחיות משנה.

עקרון 1: האופן בו הגולש תופס את ממשק המשתמש והמידע באתר בצורה חזותית.
עקרון 2: האופן בו הגולש משתמש בממשק.
עקרון 3: היכולת של הגולש להבין את המידע.
עקרון 4: יציבות התכנים, כך שיהיה ניתן לקרוא אותם על ידי מגוון רחב של סוכני משתמש וטכנולוגיות מסייעות. כלומר, קוראי מסך ודפדפנים שונים.

מכיוון שיש עשרות הנחיות שונות, הנה רק כמה מן ההנחיות הנפוצות ביותר:

חלופה טקסטואלית (עקרון 1): יש לספק חלופות טקסטואליות לתכנים שאינם טקסטואליים.

הקטנה והגדלה של פונטים (עקרון 1): יש לאפשר הקטנה והגדלה של תכנים טקסטואליים עד לגודל של 200 אחוזים מבלי לאבד את התפקוד של התכנים השונים.

שימוש במקלדת (עקרון 2): המשתמש חייב להיות מסוגל לתפעל את האתר באמצעות המקלדת בלבד ללא הגבלת זמן כלשהיא.

טקסט הזמין לקריאה על ידי תוכנה (עקרון 3): הטקסט בכל אזור באתר צריך להיות קריא על ידי תוכנות חיצוניות כגון קוראי מסך.

מנגנוני ניווט (עקרון 3): מנגנוני ניווט החוזרים בעצמם באתר חייבים להיות עקביים באותו סדר יחסי (לדוגמה, תפריטים) על מנת שיהיה ניתן לחזות את אופן השימוש בהם מראש.

עקרון 4: עיקרון 4 דורש בעיקרו שקוד ה-HTML באתר יהיה תקין. לדוגמה, ישנם סימונים (תגי HTML) שחייבים להיות להם גם תג פותח וגם תג סוגר. מבנה זה מונע מצב של קריאה לא נכונה על ידי דפדפנם מסוימים וקוראי מסך.

האם לאתר שלא חייב בהנגשה כדאי להוסיף אותה בכל זאת?

בהחלט כן. כאשר אתר נעשה נגיש הרי שהוא מסוגל לשרת יותר גולשים מאשר קודם לכן ולפיכך להגדיל את קהל הקוראים או הלקוחות הפוטנציאלי שלו. ובמידה מדובר בעסק, זה אומר גם יותר מכירות. לכן, מומלץ לכולם להנגיש את האתר באופן בסיסי, גם למי שלא חייב.

יישום ההנחיות

יישום ההנחיות מתאפשר בשתי דרכים שונות:
1.ניתן להטמיע את ההנחיות דרך הוספה שלהן לתוך הקוד של האתר באופן ישיר על ידי מתכנת.
2.ניתן לעשות שימוש בתוסף מיוחד אשר מבצע הטמעה אוטומטית של התכונות הנדרשות בהתאם להנחיות.

ככלל, כיום השימוש בתוספים הוא בהחלט נוח וברוב המקרים יכול להתאים למרבית האתרים בשוק. עם זאת, יש למצוא תוסף שעובד עם מערכת ניהול התוכן של האתר כמו למשל WordPress.

תוספים שעובדים "על כל אתר" הם בדרך כלל יותר בעייתיים ויש לבדוק שהם לא גורמים לעיוותים אחרים.

כך למשל נראה תוסף הנגישות לוורדפרס שפיתחנו בwemake – התוסף ניתן בחינם בכדי לעזור לבעלי מוגבלויות ולתת פתרון לבעלי אתרים שאין באפשרותם לרכוש את התוסף.

הנגשת אתרי וורדפרס

 

בנוסף, על בעל האתר שנדרש לעמוד בתקן מבחינת החוק לוודא שהוא עומד בכל הדרישות לתקן AA מכיוון שהתוסף לא בהכרח מספק מענה מלא על כל הדרישות.

המאמר או התוסף אינו מבטיח עמידה בתקן ואינו מהווה ייעוץ/הגנה משפטית או התאמה מלאה לתקן של איגוד האינטרנט הישראלי. למען הסר ספר, אחריות על הנגשת האתר תהיה על בעל האתר בלבד!

רוצים להיות הראשונים לקבל עדכונים וחדשות במייל?

אל דאגה, אנחנו לא שולחים ספאם ומיילים חופרים!

דואר אלקטרוני לא תקין

הרישום בוצע בהצלחה!

הנגשת אתרים – איך, כמה ולמה?
5 (100%) 5 votes