כחלק מדיווחי החדשות הבלתי פוסקים על מגפת הקורונה, יוצא לרבים מאיתנו לשמוע גם על פריחתם של חנויות המסחר האלקטרוניות (אי-קומרס) אשר מחליפות את השיטוט בין החנויות הפיזיות. מדובר כמובן בתופעה כלל עולמית, אך כאן בישראל זוהי הדרך העיקרית של לא מעט עסקים קטנים להמשיך ולשרוד.

נכון, אנחנו הישראלים אוהבים לרכוש מעלי אקספרס, אמאזון או ebay, אך הפגיעה בתדירות הטיסות הפכה את זמני האספקה לארוכים מאוד וגם מחירי המשלוח יכולות להגיע לעיתים גם לעשרות דולרים והופכים את הרכישות עצמן ללא משתלמות במקרים רבים.

על פי סקר שהקיף כחצי מיליון חנויות ברשת האי-קומרס של וויקס, הגידול הנרחב ביותר במכירות מקוונות היה באופן לא מאוד מפתיע בתחום האוכל והמצרכים, גידול של כ-600%. לאחר מכן "בית וגינון" (330%) וציוד לבעלי חיים (327%).  את הרשימה סוגר תחום המוזיקה עם גידול של 107% "בלבד". הכוונה היא לא בהכרח לשירותי סטרימינג או תקליטי וינל (שהפכו לנחשקים מאוד בשנים האחרונות), אלא גם לתיקון ורכישה של כלי נגינה.

בעיתון דה מרקר ניתחו את נתוני הסגר הראשון ומשם עלו נתונים נוספים מעניינים:

גיל: אם עד כי האוכלוסייה שרוכשת דרך הרשת הורכבה בעיקר מצעירים ומבוגרים יותר עד גיל 50, כעת היא כוללת גם חלק נכבד של אוכלוסיית בני ה-50 ואפילו בני ה-70 ומעלה.

דחיפה למכירות אונליין: בחלק מהמקרים מכירות האונליין הכפילו ואף שילשו את עצמם, כך שיעדי האונליין שהיו אמורים להגיע אליהם רק בעוד שנתיים, התמלאו כבר עתה.

אך מכיוון שבשנה רגילה המכירות אונליין עומדות בממוצע על 7.5% בלבד, גם המספרים המרשימים האלו לא מצליחים לפצות על השפעות הקורונה.

אתגרים: הצורך להגדיל את נפח פעילות האונליין הוביל בין היתר לעיכובים באספקה, טעויות בהזמנות  והקושי להמשיך לנהל את העסק מבחינה לוגיסטית (גם אצל הרשתות הגדולות). לא מעט עסקים מצאו את עצמם מקימים אתרי מסחר אלקטרוני במהירות מאפס. לדוגמה, רשת גולף הקימה מספר אתרים חדשים עבור מותגים כמו עדיקה או  Golf & Co (מוצרי הבית היא כאמור קטגוריה מאוד פופולארית).

עסקים אחרים חשבו שיצליחו להסתמך בתחילה על האוכלוסייה המקומית והלקוחות הקיימים, אך גילו שלא תמיד יש טעם בפיתוח אתר ללא השקעה רבה בשיווק שלו.

גוגל: המילה משלוחים הגיעה לשיא בגוגל ישראלי. הקטגוריות המחופשות ביותר היו מוצרי מזון, פארם, אופנה וחשמל.

כרגע אין עדיין נתונים על התקופה שבין שני הסגרים, אך אחת הרשתות שביצעה פתיחה מהירה של אתר בהצלחה היא "רולדין". האתר החדש שלה הושק בסוף אוגוסט ומעבר ל-Takeaway (כאש הוא מותר), מאפשר גם לבצע משלוחים שמגיעים תוך כיום, שירות שלא הציעה כלל קודם לכם.

מגמה נוספת שרואים היא דחיפה של אפליקציות תשלום כגון bit על חשבון אפשרויות התשלום המסורתיות בכרטיסי אשראי.

עמודי נחיתה במקום אתרים

תופעה ייחודית נוספת שמתחילים לראות בחודשים האחרונים בפייסבוק אצל עסקים בתחום ההסעדה היא בנייה מהירה במיוחד של עמודי נחיתה עם תפריטים בלבד ולעיתים אפילו רק בוט מסנג'ר פשוט.

גם המשלוח בדרך כלל נעשה על בסיס זמני חלוקה קבועים ביישובים מקומיים ולא על בסיס משלוח פרטני. קשה לדעת עד כמה דרך הפעולה הזו מאפשרת לעסקים כה קטנים להחזיק את הראש מעל המים, אבל אין ספק שרואים יותר ויותר הצעות כאלו.

אז מה למדנו?

תקופת הקורונה מספקת לנו הזדמנויות חדשות בכל מה שקשור למסחר אלקטרוני. אבל גם כאשר אנחנו נמצאים במצב של דחק, עדיף לחשוב כמה צעדים קדימה ולבנות אתר שיתאים למידות של העסק ולא יפגע במוניטין שלו עקב חוסר יכולת לעמוד ברמת הביקוש של הלקוחות ו"פאשלות" אחרות.

לדוגמה, אפשר לצמצם את כמות המוצרים שאתם שולחים (ושוב, מסעדות עושות את זה לא מעט), לצמצם את האזורים אליו אתם משלוחים מהירים.

מצידו השני של המטבע, גם אתר אי-קומרס מצוין לא יכול לעמוד על רגליו רק בזכות קהילת הלקוחות הקיימת ויש לחשוב היטב כיצד לשווק אותו ולקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים את תקציב ההקמה שלו (או שדרוג של אתר קיים).

במיוחד חשוב לשים לב ולעקוב אחרי מילות המפתח שאתם מקדמים בקידום אורגני או קידום ממומן ובעיקר כמה עולה לכם כל המרה. יש לא מעט דרכים לפרסם, כולל פרסום של מוצרים ישירות בתוצאות החיפוש.

אגב, לאלו שפותחים חשבון חדש ב-Google Ads תוכלו לקבל שוברים בסך של כמה מאות שקלים להתחלה, ככה פינוק מגוגל – אז קדימה!

ההשפעה של הקורונה על המסחר האלקטרוני
5 (100%) 7 votes